האיגוד עתר לבג"ץ נגד משרד הפנים בנושא סמכות לפיקוח על הבנייה
האיגוד עתר לבג"ץ נגד משרד הפנים בנושא סמכות לפיקוח על הבנייה
15.05.2023
איגוד המהנדסים עתר לבג"ץ בטענה כי תיקון תנאי הסף להעסקה כמפקח בנייה, כך שהם כוללים גם בעלי כל תואר אקדמי, הסמכה לרבנות ובוגרי ישיבה, מסכן את הציבור - "זה מישהו שצריך לדעת לפתוח תוכניות ולהבין מה הוא רואה".
איגוד המהנדסים הגיש ביום חמישי האחרון עתירה לבג"ץ נגד משרד הפנים, בטענה כי ההנחיה לרשויות המקומיות לאפשר למוסמכי רבנות ובוגרי כולל לשמש כמפקחי בנייה מובילה לסיכון בטיחותי חמור, פוגעת ביכולת לאכוף בנייה. באיגוד דורשים כי תנאי הסף לתפקיד מפקח בכיר לתכנון ובנייה יוגבלו לבעלי השכלה הנדסית בלבד (הנדסה אזרחית, אדריכלות או הנדסאות), לאחר שב 2016 הוציא משרד הפנים חוזר שמאפשר למועצות מקומיות לפתוח את התפקיד גם בפני בעל תעודת סמיכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית, או אישור לימודים בתוכנית מלאה בישיבה גבוהה, או בכולל במשך שש שנים לפחות, כמו גם לבעלי תארים אקדמיים שאינם קשורים להנדסה.
לדברי יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים, אין לאיגוד טענה נגד הרבנים או עצם הלימוד בישיבות. לטענתם, גם בעלי תואר בגאוגרפיה ובלימודי הסביבה אינם מתאימים לתפקיד מפקח בכיר - על אף שהם עומדים בתנאי הסף של המשרה. "מדובר בתפקיד כל כך חשוב ומקצועי, ובעלי הסמכה לרבנות או בוגרי כולל לא יכולים למלא כזה תפקיד. וגם אמר גוברין. "אני מחבר את זה לתאונות העבודה שקורות חדשות לבקרים. בסופו של דבר כשבא לאתר מישהו מקצועי, זו עין נוספת שמסתכלת על אתר הבנייה ויכולה לזהות סכנות גם אם אין חריגת בנייה כלל". העתירה מתייחסת גם לחשש מניגודי עניינים בקרב מפקחים שאינם אנשי מקצוע, ופוגשים בשטח גורמים שמעוניינים לקדם את האינטרסים שלהם באתר הבנייה בכל מחיר. "המפקח הבכיר הוא חיל החלוץ במאבק בבנייה בלתי חוקית ובמימוש הליכי האכיפה", נכתב בעתירה. "הוא המצוי בשטח, פוגש את המציאות, מתחכך בבעלי נכסים, מתכננים, קבלנים, יזמים וכל היוצא באלה בעלי עניין בתחום הבנייה. הוא מי שאוסף את הראיות וממעשה ידיו מתחיל למעשה מסלול האכיפה של חוקי התכנון והבנייה. את התפקידים האלה יש להפקיד בידי מי שהשכלתו היא הנדסית בתחומי הבנייה". בנוסף, באיגוד גורסים כי מפקח שאינו בקיא ניתן להטעיה בקלות. "איך ידע המפקח להעריך את דבריהם של בעלי מקצועות בתחומי הבנייה הפועלים מטעם בעלי המקרקעין, האם יש צדק טענותיהם או שאלה טענות מטעות, מתחמקות או מתחכמות?", נכתב.
לדברי גוברין, מפקח בנייה חייב להיות מסוגל להבין את תוכנית הבניין, להשוות אותה למתרחש בשטח, ולהפעיל שיקול דעת כאיש מקצוע, אחרת הוא חוטא לתפקידו. "זה מישהו שצריך לדעת להסתכל על הבניין ולתרגם אותו למה שהוא רואה בתוכניות עצמן. זה עניין מקצועי". גוברין מוסיף כי היכולת להפעיל שיקול דעת מאפשרת לפקח להבטיח את ההתקדמות התקינה של פרויקט מבלי לעכב אותו או לחילופין, לזרז אותו בצורה מסוכנת. "כשיש חריגת בנייה, המפקח צריך לבוא ולהעריך אותה. יש חריגות ברמה הפרוצדורלית או הסמנטית, ומפקח יכול להחליט אם הוא מוותר וממשיך הלאה, או שהוא דורש מהקבלן הגשה מתוקנת של התוכנית. מצד שני, יש חריגות בנייה שהן סכנה לציבור, ויכולות להוביל לנזקי גוף או לנזק כלכלי. איך יכול לבוא מוסמך לרבנות, גאוגרף או עורך דין, לעמוד מול אתר, להבין שיש חריגת בנייה ולדעת אם זה ניתן לתיקון או שצריך לתת צו הפסקת עבודה?"
גוברין נותן דוגמאות מחיי היומיום של האיגוד. "היה מקרה של טעות במיקום בניין. מדובר בטעות של המודד שסימן את המיקום, וגם מנהל עבודה וגם מהנדס האתר לא עלו על זה, כי הם עובדים עם תוכניות עבודה. אבל המפקח שבא עם תוכניות ההגשה להיתר, שהן שונות לגמרי, עלה על זה. עלו על הטעות אחרי יציקה של היסודות, ומדובר בנזק כספי גדול". דוגמה אחרת נוגעת לחיי אדם, ורלוונטית במיוחד בעולם ההתחדשות העירונית, נוכח אתרי בנייה פעילים בלב אזורי מגורים. "במקרה אחד, מנוף באתר בנייה עירוני חרג מקשת הצידוד שאישר לו מהנדס ועבר מעל רחוב פעיל. המפקח עלה על זה. במקרה אחר זרוע של מנוף עברה מעל גן ילדים, והמשא נשמט. במזל לא היו בחצר ילדים. אנחנו עובדים במקצוע שיש בו סכנות, וכל עין מקצועית נוספת היא חשובה".
האיגוד פועל להעשרה מקצועית של המהנדסים באמצעות כנסים, קורסים, ימי עיון וסיורים. בנוסף, האיגוד מעורב בחקיקה ובקבלת החלטו בדרג המדיני ודואג לקידום התקינה לתחומי ההנדסה השונים.
